תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ"ט-1989

תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ"ט-1989 1
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 107א(ה) ו-265 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"התנגדות" - התנגדות לפי סעיפים 100 ו-101 לחוק, למעט התנגדות שעניינה השפעה על טיסה צבאית;
"המוסד המכריע" - מוסד המוסמך לדון ולהכריע בהתנגדויות על פי סעיפים 105 ו-109א (ב) לחוק.
2. מועד להגשת התנגדות
התנגדות תוגש במועד שנקבע לפי סעיף 102 לחוק.
3. פרטים נוספים בכתב ההתנגדות
כתב ההתנגדות כאמור בסעיף 103א לחוק ייערך בארבעה עותקים, בנוסף לנימוקי ההתנגדות יפרט -
(1) את ענינו של המתנגד בקרקע, בבנין או בפרט תכנוני אחר שהתכנית נוגעת בהם, והאופן בו פוגעת התכנית בענין זה; ובהתנגדות לפי סעיף 101 לחוק - את השפעת התכנית על הטיסה;
(2) את מענו של המתנגד, ואם היה מענו מחוץ לישראל - המען למסירת מסמכים בישראל.
4. העברת כתב ההתנגדות למוסד תכנון אחר (תיקון: תשנ"ו)2
(א) ועדה מחוזית תעביר עותק של כתב התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית למועצה הארצית, לא יאוחר מ-30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות כאמור בסעיף 102 לחוק; שר הפנים רשאי, על-פי בקשת יושב ראש הועדה המחוזית, להאריך את המועד האמור.
(ב) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מחוזית לפי סעיף 62 לחוק, ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המחוזית ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המקומית ומועד ההמצאה.
(ג) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מקומית לפי סעיף 62א לחוק ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המקומית ועותק לועדה המחוזית, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המחוזית ומועד ההמצאה.
5. חוות דעת של הועדה המקומית (תיקון: תשנ"ו)2
(א) לא תישמע הטענה שהעתק חוות הדעת של הוועדה המקומית לא נשלח למתנגד, אלא בידי אותו מתנגד ובהזדמנות הראשונה.
(ב) לא יוחל בדיון בהתנגדויות לתכנית לפני הגשת חוות דעת כמפורט לעיל למוסד המכריע, או לפני תום המועד להגשתה, לפי המוקדם -
(1) בתכנית מחוזית - חוות דעת של הועדה המחוזית;
(2) בתכנית שבסמכות ועדה מחוזית - חוות דעת של הועדה המקומית;
(3) בתכנית שבסמכות ועדה מקומית - חוות דעת של מתכנן המחוז.
6. מודעה על פתיחת הדיון (תיקון: תשס"ו-3)
(א) ארבעה עשר ימים לפחות לפני המועד לפתיחת הדיון בהתנגדות ישלח המוסד המכריע הזמנות בדואר רשום או בפקסימילה למתנגדים
ולמוזמנים הנוספים לפי סעיף 107 לחוק; וכן יפרסם מודעה על קיום הדיון במקומות שבהם מתפרסמות ההודעות על הפקדת תכניות באותו מקום, לפי סעיף 89(ב) לחוק.
(ב) המודעה תפרט, בנוסף למקום הדיון ולמועדו, את אלה:
(1) שם התכנית שעליה הוגשו ההתנגדות או ההתנגדויות;
(2) עיקר הוראות התכנית;
(3) תחום התכנית כמתואר בה;
(4) (בוטלה)
(ג) לא ייפסל דיון בהתנגדות מחמת זה בלבד שחלו פגמים במודעה לפי תקנה זו, למעט טעויות בשם התכנית או במקום הדיון או במועדו.
7. מחיקה על הסף ותיקון התנגדות (תיקון: תשנ"ו)2
(א) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להביא בפניו את טענותיו, למחוק את ההתנגדות על הסף.
(ב) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, במקום למחוק את ההתנגדות לפי תקנת משנה (א), להרשות את תיקון ההתנגדות כדי להתאימה לדרישות התקנות, הכל בדרך ובתנאים שימצא לנכון, או ללא תנאים.
8. הזמנת הצדדים
(א) מי שהוזמן לדיון בהתנגדות לפי סעיף 107 לחוק ולא התייצב, רשאי המוסד המכריע לדון בהתנגדותו שלא בפניו.
(ב) לא קויים או לא הושלם הדיון בהתנגדות פלונית במועד שנקבע לשמיעתה, רשאי היושב ראש של המוסד המכריע להודיע באותו מועד על מועד חדש לדיון, והודעתו תבוא, לענין סעיף 107 לחוק, במקום זימונם של אלה שהיו נוכחים בשעת מתן ההודעה.
(ג) לא תישמע טענה שמי שחובה להזמינו לא הוזמן, אלא בידי מי שטוען שלא הוזמן כדין ובהזדמנות הראשונה.
9. תשאול המצהיר
(א) המוסד המכריע רשאי, בכל עת, אחרי תחילת הדיון בהתנגדות, לדרוש ממתנגד שמסר תצהיר לתמיכה בהתנגדותו, שהמצהיר יתייצב בדיון בפני המוסד המכריע ומשהתייצב, רשאי המוסד המכריע לשאול אותו שאלות הנובעות מהאמור בתצהירו והנראות למוסד המכריע דרושות לבירורה היעיל של ההתנגדות.
(ב) עוד לפני תחילת הדיון רשאי יושב ראש המוסד המכריע לדרוש מהמתנגד את התייצבותו כאמור של מצהיר בתחילת הדיון, אם הדבר נראה לו יעיל למניעת השהייתו של הדיון.
(ג) לא התייצב המצהיר ללא הסבר סביר, או התייצב, אך סירב להשיב על שאלה שלא היה פטור מלהשיב עליה לפי כל דין רשאי המוסד המכריע למחוק את ההתנגדות על הסף.
10. איחוד הדיון (תיקון: תשנ"ו)2
המוסד המכריע רשאי לאחד את הדיון בהתנגדויות שונות לאותה תכנית ולדון בהן במשותף, אם כרוכות בהן בעיות זהות או דומות מבחינה עובדתית, תכנונית או משפטית; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות מוסד התכנון לפי סעיף 106(ג) לחוק.
11. פתיחת הדיון
יושב ראש המוסד המכריע יפתח את הדיון במסירת תוכן ההתנגדות - או ההתנגדויות, אם הוחלט על איחוד הדיון בהן - וחוות הדעת של הועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם חברי המוסד המכריע הנוכחים והצדדים לדיון שהתייצבו ויתרו על כך, ובמידה שויתרו.
12. סדרי הטיעון
המתנגד יטען תחילה, אחריו מגיש התכנית ויתר הזכאים להשמיע דבריהם לפי סעיף 107 לחוק; למתנגד תהא זכות תשובה.
13. זכות העמידה של היוזם בפועל (תיקון: תשס"ו-3)
(א) ראה המוסד המכריע שהיזמה להגשת התכנית היתה בפועל בידי אדם זולת מוסד התכנון שהגיש את התכנית, וששמיעתו של אותו אדם דרושה לשם בירורן המלא והיעיל של השאלות המתעוררות או העשויות להתעורר בדיון, רשאי הוא להרשות לאותו אדם, בתנאים ולפי סדר שיקבע המוסד המכריע בהחלטתו, לטעון את טענותיו לענין ההתנגדות, כולה או מקצתה.
(ב) ביקש מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנת משנה (א) להגיש למוסד המכריע תגובה בכתב להתנגדויות שהוגשו לתכנית, ימציא את התגובה למוסד המכריע, לוועדה המקומית ולמתנגד, 5 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת ההתנגדויות; בתגובה יפורטו נימוקי המגיב והיא תלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת; על התגובה והתצהיר יחולו הוראות סעיף 103א לחוק ותקנה 9, בשינויים המחויבים.
14. הגבלת הטיעון
לא תישמע בדיון כל טענה אלא לענין הנימוקים שפורטו בהתנגדות או בחוות הדעת של הוועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם החליט המוסד המכריע לנהוג אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובמידה שהחליט, הכל בתנאים שהמוסד המכריע ימצא לנכון או ללא תנאים.
15. ראיות
(א) לא יהא המתנגד, מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנה 13 רשאי להביא ראיות לתמיכה בטענותיו שבעובדה או לסתירת טענות שבעובדה של הצד שכנגד אלא ברשות המוסד המכריע.
(ב) הבקשה למתן רשות להביא ראיות תוגש בהזדמנות הראשונה שבה נודע למבקש הצורך להביא את הראיות, ורשאי המוסד המכריע לדרוש שתלווה בתצהיר לגבי עובדות מסוימות.
(ג) המוסד המכריע רשאי לקבל כראיה את עדותם, בכתב או בעל פה, של יועצים מקצועיים ושל מומחים.
(ד) יושב ראש המוסד המכריע יקבע את סדרי הבאת הראיות.
(ה) תקנה זו אינה גורעת מסמכותו של המוסד המכריע לגבות ראיות, מיזמתו הוא, לרבות הסמכות לבקר במקום.
16. המצאת מסמכים וידיעות נוספים
(א) המוסד המכריע רשאי לדרוש מהמתנגד, ממגיש התכנית ומהיוזם כאמור בתקנה 13, להמציא לו, תוך המועד שיקבע, מסמכים או ידיעות נוספים שברשותם והדרושים, לדעתו, לבירור ההתנגדות; המוסד המכריע רשאי לדרוש כי ידיעות כאמור יוגשו לו בתצהיר.
(ב) לא קיים מתנגד דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות לטעון את טענותיו, למחוק את ההתנגדות, כולה או מקצתה.
(ג) לא קיים מגיש תכנית או היוזם כאמור בתקנה 13 דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה לאלה הזדמנות לטעון את טענותיהם בענין זה, לראות את הטענות שבעובדה שבהתנגדות, כולן או מקצתן, כאילו הוכחו.
17. פרוטוקול
(א) פרוטוקול על מהלך הדיון בפני המוסד המכריע ינוהל בידי יושב ראש המוסד או בידי מי שמינה לכך, וייחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע.
(ב) הפרוטוקול יכלול את
(1) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנכחו במשך כל הישיבה או במשך חלק ממנה;
(2) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנעדרו מהישיבה, ושמותיהם של אנשים אחרים שנכחו בישיבה, שלא כמאזינים בלבד, ותיאור מעמדם, לרבות המתנגדים והמשיבים על נציגיהם ומלוויהם;
(3) תמצית הטיעון של כל מי שהיה רשאי לטעון לפי החוק או תקנות אלה;
(4) החלטותיו של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו.
(ג) הפרוטוקול יישמר בידי המוסד המכריע, אם לא נאמר אחרת בתקנות לפי החוק, עד שיוכרע מה ייעשה בו לפי חוק הארכיונים, התשט"ו-1955.
(ד) כתב ההתנגדות, חוות דעתה של הוועדה המקומית לפי סעיף 106 לחוק וכן המסמכים והראיות האחרות שנתקבלו על ידי המוסד המכריע והנוגעים לדיון, יישמרו בידי המוסד המכריע ביחד עם הפרוטוקול.
(ה) יושב ראש המוסד המכריע רשאי לדרוש ממי שמסר במהלך הדיון מסמכים או ראיות אחרות, לערוך מהם תמצית.
18. תחולה על דיון בפני חוקר
נתמנה חוקר לפי סעיף 107א לחוק, יחולו תקנות 6, 8, 12 עד 17, ו-22, בשינויים המחוייבים, גם על שמיעת ההתנגדויות על ידי החוקר, ולענין זה יהיו לחוקר הסמכויות של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו, למעט הסמכויות לפי תקנה 16(ב) ו-(ג) והחובות לפי תקנה 17(ג) ו-(ד).
19. דיון לפני חוקר - הוראות נוספות (תיקון: תשנ"ו)2
(א) הממנה חוקר לפי סעיף 107א לחוק רשאי לקבוע לו, בשעת המינוי, מועד לסיום החקירה ולהגשת המלצותיו בעקבותיה.
(ב) היתה קבלת התנגדות, לדעתו של החוקר, עלולה לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, רשאי הוא לתת לאותו אדם הזדמנות לטעון בפניו את טענותיו, בעל פה או בכתב, כפי שיחליט החוקר.
(ג) לגבי תכנית שבסמכות הועדה המחוזית, יתן החוקר למתכנן המחוז הזדמנות להשמיע דבריו, ובתכנית שבסמכות ועדה מקומית, יתן החוקר למהנדס הועדה הזדמנות להשמיע דבריו.
(ד) חוקר יעביר למוסד המכריע את פרוטוקול הדיונים שהתנהלו בפניו על מסמכיו הנלווים וכן את המלצותיו המנומקות לגבי ההתנגדויות.
(ה) הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לחוקר מבין עובדיה וכן לתת את שירותי המזכירות האחרים הכרוכים במילוי תפקידו של חוקר; לא עשתה כן, תישא הוועדה המקומית בהוצאות שירותי המזכיר ושירותי המזכירות האחרים כאמור, שיינתנו בידי מי שהוועדה המחוזית או שר הפנים, לפי הענין, מינו לכך ובדרך שאלה קבעו.
(ו) במילוי תפקידם יהיו המזכיר לחוקר ונותני השירותים האחרים כאמור כפופים להוראות החוקר בלבד.
20. שמירת סמכויות
(א) העברת הדיון בתכנית לוועדה להשלמת תכניות לפי סעיף 109א(ב) לחוק לא תגרע מסמכותו של החוקר לסיים את הדיון בהתנגדויות ולהגיש את המלצותיו.
(ב) נשמעו התנגדויות בידי חוקר, יראו אותן כאילו נשמעו בידי המוסד המכריע; אולם המוסד המכריע רשאי להזמין לדיון את המתנגדים, כולם או מקצתם, את מגיש התכנית ואת מי שטען טענות בפני החוקר לפי תקנות 12, 13, ו-19 (ב), לשם שמיעת טענותיהם לנושא ההתנגדות או ההתנגדויות או לחלק מהן.
21. החלטת המוסד המכריע (תיקון: תשנ"ו)2
הכרעת המוסד המכריע בהתנגדות תיערך בכתב, תיחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע ותצורף לפרוטוקול הדיונים; העתק ממנה יומצא למתנגד לועדה המחוזית, לועדה המקומית ולמגיש התכנית; אולם בהתנגדויות לתכנית מתאר מחוזית לא יהיה צורך להמציא העתק ההכרעה לועדה המקומית.
22. סטיה מהוראות התקנות
המוסד המכריע, בהסכמת הנוגעים בדבר ומנימוקים שירשמו, רשאי לסטות מהוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר נראה לו לשם ניהול יעיל ומעשי של הדיונים.
23. קיום תוקף
אין לפסול הליך לפי תקנות אלה בשל אי-קיום הוראה מהוראותיהן, אם נתברר שאי-הקיום לא גרם לעיוות דין.
24. סמכות שיורית
יושב ראש המוסד המכריע רשאי להורות כיצד ינהגו בענין פלוני שבסדרי הנוהל בהתנגדויות שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בתקנות אלה או בחוק.
25. המצאת מסמכים
(א) הזמנה, דרישה ומסמך אחר שיש להמציא לאדם לפי תקנות אלה (בתקנה זו - מסמך), המצאתו תהא באחת מאלה:
(1) במסירה לידו, ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
(2) במשלוח, במכתב רשום, לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם; ויראו את התאריך שבאישור המסירה של המסירה של המכתב הרשום כתאריך ההמצאה.
(ב) הודיע מי שיש להמציא לו מסמך (להלן - הנמען) למוסד המכריע או לחוקר, לפי הענין, על שמו ומענו של נציג לענין הדיון בהתנגדויות, יכול שההמצאה תהא במסירה לאותו נציג או במסירה במשרד הנציג לידי פקידו.
(ג) ראה יושב ראש המוסד המכריע או החוקר, לפי הענין, שאי-אפשר לבצע את ההמצאה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאה באחת הדרכים האלה:
(1) בהדבקת עותק המסמך במקום הנראה לעין במשרדי המוסד המכריע, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה, או שנמסר עליו כמען למסירת מסמכים לפי תקנה 3(2);
(2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון;
(3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.
26. ביטול
תקנות התכנון והבניה (סדרי דין לדיון בהתנגדויות לתכנית), התשכ"ו-1966 - בטלות.
27. הוראות מעבר
תקנות אלה יחולו גם על התנגדויות שהוגשו לפני יום תחילתן, החל מן השלב שאילו הגיעו הדיונים וההליכים האחרים לגביהן.
_________________________________
1 ק"ת תשמ"ט, 1001; תשנ"ו, 428; תשס"ו, 992.
2 תקנות 7 ו-8 לתקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו) (תיקון), התשנ"ו-1996 (ק"ת תשנ"ו, 428) קובעות לגבי תיקון תקנות: 4(ב), 5(ב), 7(א), 10, 19(ג), ו-21:
"7. תחולה
תחילתן של תקנות אלה ביום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - יום התחולה).
"8. הוראת מעבר
בתכנית שהופקדה לפני יום התחילה ימשיכו לדון לפי הוראות התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה."
3 תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו) (תיקון), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 992) קובעת לגבי תיקון תקנות 6 ו-13:
"3. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו על התנגדויות שהוגשו ביום התחילה או לאחריו." (התקנות פורסמו ביום 16.7.2006).
3. הגדלת סטיה (תיקון: תשמ"ט)2
(א) (בוטלה)
(ב) אם רחבו של מגרש פלוני בקו מקביל לחזיתו של המגרש קטן יותר מאשר הרוחב הרגיל של המגרשים בסביבה, תוגדל החריגה המפורטת בפסקה (5) של תקנה 1, באחוזים שבהם קטן רוחב המגרש בקו המקביל האמור מהרוחב הרגיל של המגרשים בסביבתו, ובלבד שהמרווח הצדדי לא יהיה פחות משמונה עשיריות מהמרווח הצדדי שנקבע בתכנית.
(ג) אם רחבו של מגרש פלוני בקו מקביל חזיתו של המגרש קטן יותר מאשר הרוחב הרגיל של המגרשים בסביבה, תוגדל החריגה המפורטת בפסקה (6) של תקנה 1, באחוזים שבהם קטן רוחב המגרש בקו המקביל האמור מהרוחב הרגיל של המגרשים בסביבתו, ובלבד שבצד אחד של המגרש לא יהיה המרחק מהגבול הצדדי של המגרש פחות מ-2.70 מטרים.
4. עבודה או שימוש בהתאם לתכנית מפורטת מופקדת
על אף האמור בתקנות 1 עד 3, עבודה או שימוש בקרקע התואמים את הוראותיה של תכנית מפורטת שהופקדה לפני יום כ"ב בשבט תשכ"ו (12 בפברואר 1966) וטרם אושרה לא ייחשבו כסטיה ניכרת.
5. שמירת הסמכויות של מוסדות התכנון (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב)
שום דבר בתקנות אלה לא יתפרש כאילו חייב מוסד תכנון לאשר מתן היתר לשימוש חורג או מתן הקלה מתכנית, אם אין בהם סטיה ניכרת מהוראות התכנית.
_________________________________
1 ק"ת תשכ"ז, 2289; תשל"ז, 444; תשמ"ט, 1000; תשנ"ב, 805; תשנ"ד, 1010; תשנ"ה, 410; תשנ"ו, 853; תשס"ב, 824.
2 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) (תיקון), התשמ"ט-1989 (ק"ת תשמ"ט, 1000), (להלן - התקנות המתקנות) קובעת:
"4. הוראות מעבר
(א) על אף האמור בתקנות המתקנות 1 ו-2 יראו - לגבי תכנית שהופקדה עד יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989) - כסטיה ניכרת, הגדלת שטח הרצפה הכולל המותר לפי התכנית, באחוזים משטח המגרש, העולה על 6%, בתוספת -
5% - אם נבנית קומה מפולשת בנוסף למספר הקומות המותר לפי התכנית;
2.5% - לכל קומה בנוסף למספר הקומות המותר לפי התכנית;
5% - אם מספר הקומות בבנין או גובה הבנין מחייב התקנת מעלית.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
(1) לא יראו כסטיה ניכרת מתכנית כאמור הגדלת שטח הרצפה שנתמלאו בה התנאים המפורטים בתקנה 2 לתקנות העיקריות;
(2) בהקלה המתירה בניה על מגרש ששטחו קטן מהשטח המזערי המותר לפי תכנית, לא יראו כסטיה ניכרת גם סטיה העולה על האמור בתקנת משנה (א), בשעור היחס שבו קטן שטחו של המגרש מהשטח המזערי האמור, ובלבד שהסטיה אינה עולה על מכפלת הסטיה המפורטת בתקנת משנה (א) ב-1.2.
(ג) שום דבר בתקנה זו לא יתפרש -
(1) כאילו הוא בא לחייב מוסד תכנון להעניק הקלה בדרך הגדלת שטח הרצפה אם הגדלה זו מותרת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).
(2) כאילו הוא בא לגרוע מהאיסור של תוספת אחוזי בניה שבסעיף 151(ב) לחוק בדרך הקלה מכל תכנית שהופקדה אחרי יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989)."
3 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) (תיקון), התשנ"ב-1992 (ק"ת תשנ"ב, 805), קובעת תחולה והוראות מעבר:
"4. תקנה 1 לא תחול על שימוש חורג על פי היתר שניתן לפני תחילתן של תקנות אלה לגבי בנין או חלק ממנו שהיו קיימים אותה שעה; דין הארכת תקפו של היתר לשימוש חורג כאמור, ללא הרחבת היקפו, אף אם נעשתה אחרי תחילתן של תקנות אלה, כדין היתר לשימוש חורג שניתן לפני תחילתן".
4 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) (תיקון), התשנ"ו-1996 (ק"ת תשנ"ו, 853) קובעת תחילתה של תקנה 1(19) ביום 15.7.1996.

תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ"ט-1989

חיפוש עורך דין לפי עיר